ברוכים הבאים לאתר הבית של וויקו - "קואליציית הנשים הבינלאומית - למען תרבות של שלום,מניעת אלימות והעצמת האשה" (ע"ר
דליה שטיינר
"שגרירת שלום", מייסדת ונשיאה עולמית של
WICO - Women's International Coalition Org
הצהרת כוונות:
באוקטובר 2001 לאחר ה-11 בספטמבר, הכריז "אירגון האומות המאוחדות"
על העשור הראשון של המאה ה-21 (2001-2010) כעשור שיוקדש למען
תרבות של שלום ומניעת אלימות. שמונה מקבלי "פרס נובל" וביניהם, דיזמונד טוטו,
הדלאי לאמה,ג'ודי ויליאמס ,חתמו על הצהרה משותפת הקוראת לממשלות ועמי
העולם לנקוט בצעדים מעשיים לפיתוח רעיון זה ולמימושו הלכה למעשה.
" WICO " אימצה את ההצהרה ופתחה בשנת 2004 בהליכים למימוש ההחלטה
והחלה בהקמתם של סניפיה באפריקה, בארה"ב ובאירופה במגמה להקים
מרכזי שלום עולמיים שיהוו תשובה של שלום וסולידאריות כנגד הטירור העולמי.
וויקו-"קואליציית הנשים הבינלאומית" ישראל, אימצה אף היא את ההצהרה והצטרפה
אל האירגון העולמי ומקימה את מרכזה וסניפיה בישראל.
האירגון הישראלי יפעל בישראל יחד עם מדינות אחרות בעולם למימוש והגשמת
חזון השלום, חינוך לאי אלימות ובניית מרכזי שלום עולמיים, זאת לצד
קידום והעצמת מעמדן של הנשים בישראל ובעולם ללא הבדל לאום, גזע ודת.
האירגון פועל להכרה כאירגון או"ם מוכר ונתמך.
דגם מרכז השלום העולמי באוקלהומה סיטי,אוקלהומה -ארה"ב
הנהלת העמותה- ישראל
גב' אילנה הרמולין - יו"ר
גב' זהבית אורלב - מ"מ יו"ר , יו"ר ועדת תקשורת, דוברות ויח"צ
גב' אסנת קנדלי - ועדת תקשורת, דוברות, יח"צ
גב' רחל גלאובך - יו"ר ועדת ביקורת, יו"ר סניף ירושלים
א. ל. ק - רו"ח
גב' עופרה יואב - מתאמת חו"ל - אירופה, יו"ר סניף באר-שבע והדרום
גב' מיכל אטיאס -קוקוי - יו"ר סניף רמת הגולן והצפון
גב' רחל פרידמן - יו"ר סניף השרון
גב' אמארה הינו- יו"ר סניף ג'וליס ומיעוטים צפון
פרופ' עדה אהרוני - מתאמת המזה"ת, יו"ר סניף חיפה
דבורה פרלמן - תיאום בינלאומי ,ירושלים
חברות
גב' מרסל חפץ
גב' קלאודיה חי
גב' עירית בולקא
גב' יעל ברייגל
עמותות בנות
"משכינות שלום"
"אוהל השלום"
"החיבוק הגדול לירושלים"
"בית,שתיים"
WICO - "UNITED HEARTS FOR PEACE INTERNATIONAL"
יוצא לדרך הקמפיין הארצי והבינלאומי
"אמץ חיבוק בריא"
למען ילדים,נוער ואמהות חד הוריות במצוקה
" יום האישה הבינלאומי " 8 במרץ
ביום 8 במרץ מציינים בעולם את יום האישה הבינלאומי. יום זה צוין לראשונה בשנת 1911 באוסטריה, דנמרק, גרמניה ושוויץ. מקובל לראות את המקור לתאריך ביום 8 במרץ בשנת 1857, כאשר הנשים שעבדו במתפרות ובבתי המלאכה לטקסטיל בניו-יורק פתחו בשביתה על תנאי העסקתן. בשנת 1913 ציינו נשות רוסיה את יום האישה הבין לאומי ביום א' הראשון של חודש פברואר. בשנת 1914, המשיכו נשים להפגין בשאר חלקיה של אירופה בין אם כדי למחות נגד המלחמה או כדי להביע אחווה בין נשים.
בחודש דצמבר 1977, החליטה האסיפה הכללית של האומות המאוחדות (או"ם) לאמץ את ההחלטה בדבר כינונו של יום המוקדש לציון זכויות האישה ולשלום עולמי.
חגיגת יום האישה הבין לאומי היא ההכרה בכך שקידום השלום והחברה כרוכים בהשתתפות פעילה ובשוויון של נשים, ובהכרה בתרומתן של נשים לשלום ולביטחון העולמיים.
כנסת ישראל נערכת לשורת אירועים מיוחדים לציון יום האישה הבינלאומי (יום ג', 4.3.08). לצד חוקים העולים להצבעה במליאת הכנסת ומתייחסים באופן ישיר לנשים ולמשפחה, יתקיים דיון מיוחד בנושא "שיוויון הזדמנויות בעבודה". לאורך היום תוצג תערוכה בנושא תעסוקת נשים, ואקדמיה במגזר המיעוטים.
אירועי היום ייפתחו בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה, בהשתתפות יו"ר הכנסת ח"כ דליה איציק (קדימה) בנושא "שוויון הזדמנויות בעבודה - החברה האזרחית". בדיון ישתתפו "פורום המנהלות בהיי-טק" ובמסגרתו תוצג האמנה לשיפור תרבות ארגונית בישראל, להעצמת נשים ולקידום זכויות נשים בעולם העבודה. על האמנה חתמו למעלה מ-40 מנכ"לים מהסקטור הפרטי במשק, ראשי רשויות מקומיות וראשי חברות בחו"ל. במסגרת יום האישה יעלו במליאה מספר הצעות חוק, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בינהן: תיקון לחוק דמי מחלה אשר יאפשר לכ-145 אלף משפחות חד-הוריות בישראל להתמודד באופן שווה והוגן יותר עם מקרה של מחלת ילד ולמנוע פגיעה תעסוקתית בהן. לפי הצעתם של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ גדעון סער (ליכוד) וח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה). יוגדלו מכסת ימי ההיעדרות בגין מחלת ילד להם זכאי הורה במשפחה חד-הורית מ-12 ל-16 ימים בשנה. תיקון חוק נוסף אשר יעלה להצבעה הינו תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ גדעון סער (ליכוד) וח"כ נדיה חילו (עבודה). הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה, אלא לאחר שנתן למבקש/ת או לבא-כוחו/ה הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, אלא בהתקיים נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו. להצבעה בקריאה ראשונה יועלו: תיקון לחוק עבודת נשים (תיקון - הזכות להיעדר) של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ גדעון סער וח"כ מרינה סולדקין (קדימה). מטרת ההצעה לקבוע כי תקוצר תקופת הוותק הנדרשת במקום העבודה, המזכה עובדות ועובדים באפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, משנתיים לשנה. הצעת חוק הרשויות המקומיות של ח"כ נדיה חילו (עבודה) אשר מטרתה: חיזוק מעמדה של היועצת לקידום מעמד האישה, מבחינת תנאי הכשירות הנדרשים ממנה, עיגון תנאי שכרה במשרתה ברשות המקומית, הגדרת תפקידה, סמכויותיה והשתתפותה בישיבות מועצת הרשות המקומית. |
חומר נוסף באתר שלנו בעברית בקישור זה
MORE ON OUR OUR HEBREW WEBSITE www.hita-nashim.org.il
שילוב נשים בתהליכי שלום
הוגש לועדה לקידום מעמד האשה-כנסת ב-8.11.2004
כתיבה: אפרת קאול-גרנות וליאור בן דוד, עובדי מחקר ומידע
אישור: הודיה קין, ראש צוו
עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"
מבוא
מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לקידום מעמד האשה לקראת דיון בנושא "מעורבות נשים בתהליכי שלום".
המסמך מציג את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר נשים, שלום וביטחון ואת הפרשנות שנתנו להחלטה מומחים וגופים שונים. כמו כן, המסמך בוחן צעדים שנקטו מדינות וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים ליישום ההחלטה. לבסוף המסמך מביא שתי דוגמאות למעורבותם של ארגוני נשים בתהליכי שלום שהתנהלו בשנים האחרונות בצפון אירלנד ובמערב אפריקה.
1. ההחלטה
החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 (להלן: ההחלטה) התקבלה באוקטובר 2000, והיא מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבין-לאומית. העתק של ההחלטה בתרגום לעברית מצורף בנספח למסמך זה.
בהחלטה שלוש סוגיות מרכזיות:
הסוגיה הראשונה היא ההשפעה של סכסוכים אלימים ומלחמות על נשים (ועל ילדים). היא נשענת על ההכרה בכך שנשים (וילדים) הם הקורבנות העיקריים של מלחמות בתקופתנו. על כן ההחלטה תובעת הגנה מוגברת על נשים בעת סכסוך אלים ולאחריו. באופן זה ההחלטה מציגה את החשיבות שבבחינת סכסוכים צבאיים בפרספקטיבה מגדרית.
הסוגיה השנייה היא שיתוף נשים בפתרון סכסוכים ובתהליכי שלום. ההחלטה מדגישה את החשיבות שבשילוב נשים ביצירת הסכמים לסיום אלימות ובחיפוש אחר פתרונות צודקים ומתאימים להשגת הסכמי שלום. בדרישה לייצוג של נשים בניסיונות להשכין שלום ובשילוב נקודת המבט של נשים בנושאים אלו, ביקשו מנסחי ההחלטה לשבור את מחסום המגדר הקיים בפעולות למען השלום.
הסוגיה השלישית, שהיא סמויה יותר, קשורה בהכרה ביכולתן של נשים ובתרומתן הפוטנציאלית הייחודית לפתרון סכסוכים ארוכי שנים.
1. תגובות להחלטה ופרשנויות שלה
תרומתה וחשיבותה של ההחלטה:
1. זו הפעם הראשונה שמועצת הביטחון התמקדה בנושא של נשים וקונפליקטים מזוינים מתוך גישה שבה הנשים נתפסות לא רק כקורבנות אלא גם כשגרירות אקטיביות לשלום.[1] בכך ההחלטה מציבה קנה מידה חדש לפעולה של ממשלות, של מועצת הביטחון ושל שאר מערכת האו"ם.[2]
2. ההחלטה היא החלטה היסטורית, שכן זו הפעם הראשונה שבה המשפט הבין-לאומי מביע תמיכה רשמית בשילוב קבוצות אזרחיות, ובייחוד נשים, בהליכי שלום וביישום הסכמי שלום.